קטגוריה: מעורבות אזרחית, טכנולוגיה, תכנון עירוני, תכנון אזורי, תהליכי קבלת החלטות

קנדה 1999–2006

בקנדה קיימים מעל ל- 630 קהילות ילידים (First Nations). אלו הן אוכלוסיות מקומיות שהתיישבותן קדמה להגירה האירופאית לצפון אמריקה.
אובדן של שטחים טריטוריאליים והגישה למשאבי טבע הובילה לדחיקתם של האוכלוסיות המקומיות לשולי החברה, להגברת שיעור העוני והאפליה בקרבם וכך להתבססותם על תמיכתו המוחלטת של הממשל הפדרלי המרכזי.

שחיתות מקומית, אי שוויון חברתי, שיעורי אבטלה והתאבדות גבוהים, שימוש רווח באלכוהול וסמים ועוד, הינם רק חלק מהמאפיינים הרווחים של אזורים אלו.

מטרות הפרויקט:

ניהול פרויקט שיקום קהילות הילידים נעשה מתוך ההשקפה כי חיזוק מעורבותה של הקהילה המקומית בתהליך תגביר את תחושת המחויבות של התושבים אליו וכן, לנכונות גבוהה יותר של הממשל המרכזי לשתף פעולה. מטרות הפרויקט היו:

שיפור איכות ויעילות הניהול הקהילתי והמוניציפאלי
ניצול יעיל של משאבי טבע מוגבלים
ביסוס מודל תכנון קהילתי בו הילידים שותפים מלאים בקביעת עתיד המרחב העירוני והקהילתי בו הם מתגוררים.
קידום תרבות של שקיפות שלטונית ותהליכי עבודה ישימים מול משרדי הממשלה השונים, תוך שילוב הקהילה בבניית הממשל העצמאי.

מהלך הפרויקט:

הוקמה "הוועדה המשותפת לתכנון קהילתי" (The Joint Community Planning Committee) שבחרה שלוש קהילות פיילוט עבור הפרויקט:

קהילת הילידים Pictou Landing בפרובינציית Nova Scotia
קהילת הילידים Abegweit בפרובינציית Prince Edward Island
קהילת הילידים Red Bank בפרובינציית New Brunswick
לאורך הפרויקט הקפידו על מיפוי התהליכים המתקיימים בקרב הקהילות ועל ביצוע מעקב אחר קצב ההתקדמות ושיפור ברמת החיים שלהם (Indigenous Community Planning Case Studies).

לאורך הפרויקט ניתנו הדגשים הבאים:

יצירת פלטפורמה להבעת דעות וחששות עבור חברי הקהילה- מפגשי "בית פתוח", הנחיית סדנאות קהילתיות ועוד.
הסברה נרחבת ליצירת תמונה מוחשית וברורה של תהליך הפרויקט ויעדיו: פרסום בעיתונים המקומיים, תליית פוסטרים ברחובות, סרטוני ווידאו, הפצת ניוזלטר והקמת אתר אינטרנט ייעודי לפרויקט. כמו כן, הופץ ספר הדרכה המסביר בפירוט ובבהירות את התוצרים של כל שלב בפרויקט (Indigenous Community Planning Workbook).
שילוב נציגים מקומיים בצוותי הפרויקטים- הצוותים כללו מתכנן עירוני מהקהילה, איש קשר מהקהילה שעמד בקשר עם נציגי הממשלה, וועדת תכנון המורכבת מחתך רחב של חברי קהילה וכן, שילוב של כ 4-5 נציגים מקהילות ילידים מקבילות באזור, במטרה שיוכלו להדריך ולשמש כזרזים של שינוי בקהילות שלהם.
ערכי הפרויקט הוטמעו בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים, תוך חינוך למעורבות קהילתית ומנהיגות מקומית (סיורים חינוכיים, טיולי יום והדרכות).

הוקם מרכז תכנון והדרכה (The Indigenous Planning Resource Centre), להמשך העצמת התושבים המעורבים בפעילות הקהילתית ובמטרה לספק הנחיה ותמיכה בפרויקטים עתידיים. כמו כן, נבנתה תכנית הכשרה לתכנון קהילתי (The Indigenous Community Planning Certificate Program) בשיתוף עם אוניברסיטת FNUniv.

חשוב לציין כי לאורך הפרוייקט הושם דגש על קיימות:

קיימות חברתית– נעשה מאמץ מכוון להעסיק אוכלוסיות הנתמכות בשירותי רווחה, עובדים המועסקים בעבודות עונתיות וכן, נשים חד הוריות בפרויקט. אלו מייצגים חתך רחב של האוכלוסייה הילידית המקומית. כתוצאה, אחת ההצלחות הלא המתוכננות הייתה מעורבות קהילתית גבוהה של נשים בפרויקט ובקבוצות התכנון. כך, 65% מהחברים בקבוצות התכנון ו- 78% מהמשתתפים בפרויקט הכולל היו נשים.
קיימות תרבותית- שילוב סמלים וערכים של התרבות הילידית בהסברה ובדברור הפרויקט לחברי הקהילה וכן, במאמצים לעודד את מעורבותם והזדהותם הקהילתית. כך לדוגמא, נעשה שילוב של תלמידי בתי הספר בעיצוב פוסטרים הסברתיים של הפרויקט, מתוך תפיסה כי הם מנהיגי המחר.
קיימות סביבתית- מתוך הראייה בתכנון סביבתי כאמצעי לשיפור רמת החיים של הקהילה, נעשה שימוש בטכנולוגית חימום אקולוגית, שימוש בחומרי גלם מקומיים לבנייה וכן, קידום יוזמות כלכליות מקומיות שיש ביכולתם להביא לצמצום נסיעות למרחקים ארוכים.

תוצאות:

ב-2004 התרחב הפרויקט ל- 14 קהילות ילידים נוספות בקנדה.
לאור הצלחת הפרויקט בשלושת קהילות הפיילוט, הממשל הפדרלי בקנדה אישר הרחבת היקף הפרויקט גם במישור הלאומי.

מסקנות:

מעורבות חברי הקהילה בתהליך קבלת ההחלטות מובילה ליצירת יחסי אמון ועליית שיעורי ההצלחה של הפרויקט.
הסברת הפרויקט:
חשיבות הצגת תכנית הפרויקט באופן נהיר ופשוט לציבור הרחב
שקיפות מלאה לאורך פעילות הפרויקט
נראות חזותית בדברור הפרויקט: פוסטרים ברורים של כל שלב בתוכנית הוצבו במקומות מרכזיים בקהילה, סרטון וידאו העוקב אחר הפרויקט בקהילת הפיילוט ושימוש בכלים ויזואליים ומוחשיים, כמו מודלים של תכניות הפרויקט, להמחשת החזון הכללי.

שינוי תפיסתי בקרב נושאי תפקידים בממשל ובקרב נציגי הקהילות הילידיות, ליצירת חזון משותף חדש- אלו כרוכים ביצירת נהלים והרגלי עבודה חדשים שיאפשרו להשמיע את קולם של חברי הקהילה, יקלו על תהליך קבלת ההחלטות של נציגי הקהילה הילידית וכן, יקלו על יחסי עבודה טעונים בין נציגי הממשלה ונציגי הקהילה. תהליך זה אפשר לשני הצדדים לרתום את הקהילה המקומית לפרויקט ולהוציא לפועל רפורמות יסודיות בניהול המוניציפלי.

עלויות ודרכי מימון

הפרויקט נתמך פיננסית על ידי המחלקה הממשלתית האחראית על פיתוח קהילות ילידים בקנדה. לחצים תקציביים של הממשל המרכזי לא אפשרו הזרמת כספים נוספת עבור הפרויקט ואילצו את השותפים לפרויקט להקצות מחדש תקציבי ממשלה קיימים. זאת, מתוך ראייה כי יש להפיק את המירב מהמעט.

זכיות והכרות:

2004 UN-Habitat - Dubai International Award for Best Practices
Canadian Institute of Planners
הפרויקט זכה להכרה בינלאומית על ידי ארגון Environmental Design and Research Association, ארגון העוסק בחקר עיצוב סביבתי והקשר שבין האדם וסביבתו האורבאנית והטבעית.

קישורים רלוונטיים: